עודף המשקל וליתר דיוק, רקמת השומן העודפת, יוצרת קושי של הסוכר להכנס לתאי הגוף ולהפרשת יתר של אינסולין (תנגודת לאינסולין).
רמת אינסולין גבוהה מחמירה את ההפרעה ההורמונלית הבסיסית ואת ייצור האנדרוגנים.
מחקרה של A.M Clark משנת 1998 היה מחקר פורץ דרך בתחום השפעת התזונה ופעילות גופנית על הסדרת המחזור וכניסה להריון בנשים עם השמנת יתר ובעיית פוריות. במחקר זה השתתפו 87 נשים, כולן עם השמנת יתר חולנית וכ-5 שנים של אי פוריות וכשלון של לפחות טיפול פוריות אחד. מעל 2/3 מהנשים במחקר זה היו עם PCOS. נשים אלו גויסו לתוכנית בת חצי שנה של ירידה במשקל ללא כל טיפול תרופתי במקביל. התוכנית כללה מפגשים שבועיים בני 3 שעות אחת לשבוע, כששעה אחת מתוכן נועדה לפעילות גופנית אירובית. השעתיים הנוספות הוקדשו למגוון נושאים הקשורים בשינוי אורח חיים. אותן נשים לא רק ירדו במשקל בצורה מרשימה אלא גם הצליחו להיכנס להריון בשיעור גבוה הרבה יותר אפילו משיעור ההריונות בטיפולי פוריות, וכל זאת משינוי תזונתי וירידה במשקל בלבד. מתוך 67 הנשים שסיימו את המחקר, ל-60 מהנשים חזרו ביוצים ספונטניים, 52 נשים נכנסו להריון ו-45 ילדו לידת חי. שיעור ההפלות שלהן ירד מ-75% ל-18%! בנוסף לכך העלות מול תועלת שנמדדה בתוכנית זו לעומת טיפולי הפוריות הראתה כדאיות גבוהה לתהליך . תוצאות מחקר זה היוו אבן דרך לחשיבות שינוי אורח חיים כקו טיפול ראשוני בנשים עם עודף משקל בכלל ונשים עם PCOS בפרט לשיפור הפוריות.
מחקרים נוספים הראו שלנשים עם PCOS מספיקה ירידה של 10%-5% מהמשקל על מנת לשפר את תדירות הביוצים, את שיעורי ההשרשה, את שיעור ההפלות, וכן את פרופיל שומני הדם, ואיזון רמות הסוכר והאינסולין. בנוסף, ירידה במשקל עוזרת להפחית גם את רמות הורמוני המין הזכריים, ובמקרים מסוימים מביאה גם לשיפור בשיעור היתר והאקנה .
מאמר סקירה שבדק את האפקטיביות של טיפול בשינוי אורח חיים מצא ששינוי אורח חיים הפחית את אחוז השומן בגוף, הפחית את ההיפראנדרגוניזם ואת התנגודת לאינסולין. מסקנות המאמר היו שהטיפול דרך שינוי אורח חיים מומלץ כגישה טיפולית ראשונית לטיפול בתסמונת בנשים עם עודף משקל, אפילו בהשוואה להתערבויות תרופתיות. מאמר סקירה נוסף מצא ששינוי אורח חיים תרם גם להפחתת הסוכר בצום ולשיפור התנגודת לאינסולין .
מחקר נוסף מצא שגם לנשים עם PCOSבמשקל תקין, יש שכיחות גבוהה יותר של תנגודת לאינסולין ושל פרופיל שומנים לא תקין (כגון כולסטרול או שומנים גבוהים בדם)
מחקר זה מאשר את ההנחה שקיימת חשיבות לשמירה על אורח חיים בריא גם בנשים רזות עם התסמונת שלכאורה נראה שאין להן צורך בכך יותר מאשר לכלל האוכלוסייה.
הרכב התזונה המומלץ בשחלות פוליציסטיות
המחקרים הראשונים שנעשו בהקשר של שינוי אורח חיים כטיפול ב PCOS התייחסו בעיקר להשפעת מידת הירידה במשקל על התסמינים השונים. במרבית המחקרים, הירידה במשקל שיפרה את כל הביטויים של PCOS ללא קשר להרכב הדיאטה. יחד עם זאת, מחקרים שבאו לאחר מכן בחנו מהו הרכב הדיאטה המומלץ ביותר לשיפור התסמינים.
נכון להיום, הדיאטה המומלצת ביותר על ידי ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות היא הדיאטה הים תיכונית. דיאטה זו מתבססת על מזון מהצומח, עונתי, מקומי, טרי וכמעט לא מעובד. הדיאטה כוללת תזונה שעשירה בירקות, פירות, לחם ודגנים מלאים, קטניות, אגוזים, גרעינים ושמן זית. מוצרי חלב נצרכים בכמות מתונה וכך גם ביצים, דגים ועוף. בשר אדום מומלץ בכמות מעטה. שתיית יין מומלצת בכמות מעטה עד מתונה.
תזונה זו גם הוכחה כמומלצת גם עבור בנות עם שחלות פוליציסטיות אבל עם דגשים מסוימים נוספים.
כמות הפחמימות המומלצת ל PCOS
הפחמימות הן הרכיב העיקרי בתזונה שמשפיע על ערכי הסוכר בדם. עלייה ברמת הסוכר גוררת אחריה הפרשת אינסולין שמחמירה את התסמינים ב PCOS ולכן כדאי להכיר אותן ואת הכמות המומלצת לכל אחת.
הפחמימות מחולקות לפחמימות פשוטות ופחמימות מורכבות. פחמימות פשוטות כגון דבש, סוכר, סילאן, וסוכר הפירות מעלות מהר את רמות הסוכר וכלל מומלץ להפחית בצריכתן. הפחמימות המורכבות כגון אלו שנמצאות בלחם , תפוח אדמה, בטטה קינואה פסטה וקטניות מתפרקות לסוכר אך לאט יותר מהפחמימות הפשוטות.
לבנות עם שחלות פוליציסטיות מומלץ להימנע כמה שניתן מהפחמימות הפשוטות וכן להגביל (אבל לא להימנע) את הפחמימות המורכבות. בנוסף, בהתאם להמלצה של התזונה הים תיכונית עדיף לצרוך דגנים מלאים כמו לחם מלא, אורז מלא, קינואה או בורגול. דיאטנית מומחית בשחלות פוליציסטיות מתאימה לכל אחת את כמות הפחמימות שמתאימה עבורה.
תזמון ארוחות
ל-50% מהנשים עם PCOS יש עודף משקל או השמנה אך מחקרים הראו שגם ל 50% הנותרות, שאינן סובלות מעודף משקל, חשוב לשנות את התזונה מכיוון שתנגודת לאינסולין והסיכוי להפרעה בכולסטרול ושומני הדם קיים גם אצלן.
מחקר של קבוצה ישראלית של פרופ’ דניאלה יעקובוביץ’ וקבוצתה, חקר את נושא תזמון הארוחות והשפעתו על הסדרת מחזור הווסת בנשים במשקל תקין עם PCOS. המחקר מצא שאצל נשים אלו קיימת עדיפות לאכילה בעיקר בשעות הבוקר והצהריים ופחות בשעות הערב. אכילה בצורה כזו תרמה רבות להסדרת המחזור ולשפור תסמינים נוספים.
הסיבה לכך היא שבנשים עם שחלות פוליציסטיות קיימת הפרעה בשעון הביולוגי שמשפיעה על ההפרשה ההורמונלית. שינוי כמות האכילה על ידי תזמון ארוחות מחזיר את השעון הביולוגי לתפקוד תקין, משפר את הפרשת האינסולין ואת ההפרשה ההורמונלית המשובשת בנשים אלו.
ויטמינים מינרלים ותוספי תזונה
נשים רבות עם PCOS נוטלות ויטמינים ותוספי תזונה כדי לנסות ולהסדיר את המחזור. מחקר סקירה שסקר 24 מחקרים והשתתפו בו 1406 נשים בדק את ההשפעה של 7 תוספי תזונה ו-4 צמחי תבלין והשפעתם על הסדרת המחזור. הוויטמינים וצמחי התבלין שנחקרו הם: אומגה 3, ויטמין D, ויטמין D + סידן, מיו-אינוסיטול, קומפלקס ויטמיני B ,כרום ואבץ. צמחי התבלין הם : תה ירוק (Camellia sinensis), קינמון, קוהוש שחור (Cimicifuga racemose), נענע קרחת (Mentha spicata).
מתוך כל אלו, המדד של הסדרת המחזור כמטרה ראשונית נבדק ב-4 מחקרים בלבד, ולא נמצא כל יתרון לתוסף כלשהו על פני פלסבו. יחד עם זאת, כמטרה שניוניות של זמן לביוץ, שיעור ביוצים, הפחתת הורמוני מין זכריים, ושפור ביחס מותן ירך, כולסטרול וטריגליצרידים, נמצא שיפור משמעותי על ידי התוסף מיו-אינוסיטול (במינון של 2000 מ”ג). המיו-אינוסיטול משמש במערכת העברת האותות של אינסולין ולכן גורם להפחתת ייצור האנדרוגנים שבשחלה ולשיפור פרופיל שומני הדם.
לסיכום, נכון להיום שינוי אורח חיים מומלץ כקו טיפול ראשוני בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. בראש ובראשונה לשם הסדרת המחזור והביוצים אך גם לשיפור תסמינים שנובעים מעודף אנדרוגנים ולהפחתת הסיכון למחלות לב, כלי דם וסוכרת סוג 2 בעתיד באותן נשים.
שילוב של הדיאטה הים תיכונית, ירידה במשקל (במידת הצורך), תזמון ארוחות וכמות פחמימות מותאמת אישית, מומלצת להפחתה משמעותית בחומרת התסמינים, להסדרת המחזור ולכניסה להריון.
כותבת: הדס חרדון, דיאטנית קלינית, המרפאה לתזונה בתסמונת השחלות הפוליציסטיות, רמת החייל, תל אביב.
מקורות:
Zhu, S., Zhang, B., Jiang, X., Li, Z., Zhao, S., Cui, L., & Chen, Z. J. (2019). Metabolic disturbances in non-obese women with polycystic ovary syndrome: a systematic review and meta-analysis. Fertility and Sterility, 111(1), 168-177.
Moran, L. J., Hutchison, S. K., Norman, R. J., & Teede, H. J. (2011). Lifestyle changes in women with polycystic ovary syndrome. The Cochrane Library.
Clark, A. M., Thornley, B., Tomlinson, L., Galletley, C., & Norman, R. J. (1998). Weight loss in obese infertile women results in improvement in reproductive outcome for all forms of fertility treatment. Human Reproduction (Oxford, England), 13(6), 1502-1505.
Hoeger, K. M. (2007). Obesity and lifestyle management in polycystic ovary syndrome. Clinical obstetrics and gynecology, 50(1), 277-294.
Domecq, J. P., Prutsky, G., Mullan, R. J., Hazem, A., Sundaresh, V., Elamin, M. B., … & Erwin, P. (2013). Lifestyle modification programs in polycystic ovary syndrome: systematic review and meta-analysis. The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, 98(12), 4655-4663.
Moran, L. J., Ko, H., Misso, M., Marsh, K., Noakes, M., Talbot, M., … & Teede, H. J. (2013). Dietary composition in the treatment of polycystic ovary syndrome: a systematic review to inform evidence-based guidelines. Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics, 113(4), 520-545.
Jakubowicz, D., Barnea, M., Wainstein, J., & Froy, O. (2013). Effects of caloric intake timing on insulin resistance and hyperandrogenism in lean women with polycystic ovary syndrome. Clinical Science, 125(9), 423-432.
Teede, H. J., Misso, M. L., Costello, M. F., Dokras, A., Laven, J., Moran, L., … & Norman, R. J. (2018). Recommendations from the international evidence-based guideline for the assessment and management of polycystic ovary syndrome. Human Reproduction, 33(9), 1602-1618.
Arentz, S., Smith, C. A., Abbott, J., & Bensoussan, A. (2017). Nutritional supplements and herbal medicines for women with polycystic ovary syndrome; a systematic review and meta-analysis. BMC complementary and alternative medicine, 17(1), 500.
